מוזיקה ערבית היא מוזיקה שמגיעה מארצות ערב ובישראל ניתן לשמוע אותה בהרבה מקומות גם בגלל האוכלוסייה הערבית בישראל וגם בגלל שחלק גדול מהיהודים מגיעים מארצות ערב כמו עירק, מרוקו, טורקיה, פרס וכו', והביאו עמם את המוזיקה שגדלו איתה בבית.
מוזיקה ערבית היא עולם שלם של צלילים ומרווחים והיא שונה ממוזיקה מערבית מבחינת מרווחים וצליל.
המוזיקה הערבית היא מאוד מלודית וקצבית ומערכת המרווחים המאפיינת אותה היא מערכת המקאם שעובדת לפי מרווחים קטנים יותר מחצאי טונים וטונים המאפיינים את המוזיקה המערבית. בנוסף, במוזיקה הערבית משתמשים במגוון כלים שיוצרים צלילים מיוחדים.
מוזיקה ערבית – תקופות
ניתן לחלק את התפתחות המוזיקה המערבית לתקופות, כאשר כל תקופה אופיינה במשוררים בסגנונות שונים ששרו על תכנים שונים.
התקופה הראשונה היא התקופה הקדם-אסלאמית, בה המוזיקה הערבית התמקדה במוזיקליות ופחות במוזיקה ככלי חברתי או אינטלקטואלי. המוזיקה אופיינה בשירה בטונים גבוהים, הכלים הנפוצים באותה תקופה היו עוד ותוף ולכל זמר היה את סגנון המקאם האופייני לו.
התקופה השניה, היא התקופה האסלאמית הקדומה, המוזיקה הגיעה יותר מחצר האינטלקטואלים והמוזיקה זכתה לשגשוג וכבוד רב. מרכז המוזיקה הערבית באותה תקופה היה בבגדד שיצאה מפגש בין העולם הערבי לבין העולם הפרסי העתיק, מפגש שהוביל את התפתחות המוזיקה הערבית למקומות מעט שונים ולכיוון יותר אינטלקטואלי. באותה תקופה המוזיקה התבססה על מקאם, סולם צלילים שהוא מאוד חופשי ורגשי ושאינו תלוי באיזשהו מבנה קצבי.
התקופה השלישית, הנקרת "אל אנדלוס", היא התקופה שבה המוזיקה הערבית היגרה לרחבי אירופה בזכות כלי הנגינה הייחודיים שהגיעו מרחבי מדינות ערב והשתלבו במוזיקה הקלאסית האירופית.
התקופה הרביעית, היא התקופה העות'מאנית, שבה היגרו עמים טורקיים לרחבי המזרח התיכון ופגשו את המוזיקה הערבית, בעיקר בבגדד. עמים אלו אימצו כל מיני אלמנטים מהמוזיקה המערבית – מודוסים, כלי נגינה וסגנונות שירה, אשר השתלבו לתוך המסורת שלהם ומשם אנו מכירים את המוזיקה הטורקית שלה יש השפעה גדולה על המוזיקה המזרחית של היום.
מוזיקה ערבית ויהודים
יהודים רבים חיו במדינות ערב והיו מעורבים במוזיקה המערבית במהלך ההיסטוריה בגלל כישוריהם המוזיקליים הגבוהים. בין היתר, התזמורת הממלכתית העיראקית הייתה מורכבת מיהודים ויהודים רבים היו שרים בחצרות מלכים במדינות ערב. בנוסף, בגלל שיהודים היו בדרך כלל מיעוט, הם היו עוסקים במקצועות המוזיקה מאחר ואלו לא נחשבו מכובדים במיוחד והמוסלמים עצמם לא היו עוסקים בהם.
